על רחל ולאה שבנפש - פרשת ויצא / רחל אטון

סיפורי ראשית... האיש... האישה... האומה.  
סיפורים על אהבה וקנאה, על תחרות וכוח, על הבטחה וחיפוש זהות.
ספר בראשית מפגיש אותנו בכל פרשה עם רובד נוסף של ההבנה האנושית.
רבות נכתב על כך שכל אחד מהאבות מייצג מהות, יסוד.

אני רוצה לנסות ולקרוא היום את הפרשה כקריאה הרואה בדמויות הנשים, רחל ולאה, תיאור של חלקי הנפש שלנו, ואולי מכך גם בירור יסודות מהם נבנה העם.

יעקב אוהב את רחל אהבה גדולה.
"ויעבוד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה" [כ"ט, כ'].
אהבה שיש בה מאיכות הסערה, ההתמזגות, עד כדי שכחת הזמן החולף.
האם זו רחל? יעקב? המפגש ביניהם?

"ויהי בבוקר והנה לאה" [כ"ט, כ"ה].
אישה של בוקר הוא פגש. איכות אחרת, חדשה, נחשפה בפניו.
בוקר עכשיו והנה את לאה, אמש היית רחל.

לא לבן רימה אותי בחושך הליל.
זה תמיד כך יהיה. זו דרך תבל:
עכשיו את לאה ואמש היית רחל  [יהודה עמיחי].