שלושה אבות לנו, אברהם יצחק ויעקב. זהותו של האחרון נוכחת בנו בבירור: אנחנו הרי קרויים "בני ישראל". האב הזה, שמהותו הראשונית, המאחזת את עיניו הכהות של אביו, מתוארת בפרשת השבוע, "תולדות". עקב את אחיו בלידתו, עקף אותו בדרך אל הבכורה, נאלץ להיאבק עם עצמו, עם חותנו, עם פחדיו ועקלקלותו, ובמאבק האחרון שלו זכה לשמו השני, שמנו שלנו, המציין את המטמורפוזה שעבר: "לא יעקב יאמר עוד שמך, כי אם ישראל, כי שרית עם אלהים ואנשים ותוכל" (בראשית ל'ב, כ"ח). אנחנו בניו, בני ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה