במבט ראשון, פרק א' של ספר שמות נראה כהקדמה לבא אחריו, המתחיל מיד עם לידתו של משה בתחילת פרק ב'. לאמור, פרק א' הוא פרק מעבר, המוביל אותנו מן הסיפור המשפחתי של ספר בראשית אל הדרמה הלאומית שעתידה להתפתח בספר שמות. על פי קריאה זו, הפרק, מטרתו להעביר לנו שני נתונים: האחד, כי מבחינה מספרית בני ישראל גדלו באופן ניכר: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם" (שמות א', ז'), והשני, כי הם איבדו את מעמדם הסגולי כאורחי כבוד במצרים, בבחינת "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שמות א', ח').
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה